החלטה בתיק בש"א 18437/07

1.         המבקש נפגע קשות בתאונת דרכים מיום 3.9.05. נכותו, כי שקבע המומחה הרפואי היא 100 אחוזים לצמיתות. הוא זכאי לקבל מן המבטחת המשיבה פיצויים,ובכלל ראשי הנזק, גם את הפיצויים בראש הנזק הבלתי ממוני כקבוע בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976. כמו כן משולמים למבקש תשלומים תכופים על פי האמור בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט-1989.

            בקשת התובע (המבקש) היא כי אתן פסק דין חלקי ואחייב את המשיבה לשלם לו את הפיצוי בראש הנזק הבלתי ממוני, כמתחייב מן התקנות, כבר עתה, על חשבון יתרת הפיצויים המגיעה לו, ולכך מתנגדת המשיבה ועיקר טענתה היא כי לא ראוי להיעתר לבקשה שכן צרכיו של המבקש מסופקים על ידי התשלומים התכופים, וכל שאר המגיע לו, שנוי במחלוקת.

2.         מדובר ברווק, תושב הכפר שוקבא בנפת רמאללה, שנותר נכה בשיעור של 100 אחוזים לצמיתות, מרותק לכסא גלגלים, סובל מאפילפסיה וזקוק לעזרה בחיי יום יום ואינו יכול לעבוד. צרכיו מרובים כפי שמפרטת ד"ר פרבר בחוות דעתה מיום 15.7.07, בטיפול רפואי, בציוד ואביזרים, בדיור, בתחבורה ובעזרת הזולת.

3.         המשך הדיון בתובענה נקבע ליום 19.3.08, לשם קידום פשרה והסדר בין הצדדים, ותחילת שמיעת הראיות, למקרה שהפשרה לא תסתייע, נקבעה ליום 5.5.08.

            בתחילה שולמו למבקש (בהסכמה) 3 תשלומים תכופים בסכום כולל של 105,000 ש"ח. לאחר מכן שולמו עוד 3 תשלומים מכוח החלטות של בית המשפט, בסכום כולל של 46,311 ש"ח, וכן נקבע כי הוא יקבל סך של 4,000 ש"ח מדי חודש. כמו כן צריך המבקש לקבל מאת הנתבעת המשיבה סכום נוסף של 33,033 ש"ח, גם כן כתשלום תכוף, פרי החלטות קודמות שניתנו.

4.         בהיותו תושב שטחים, שאינו אזרח ישראלי, המבקש אינו יכול להסתייע בתגמולים מאת המוסד לביטוח לאומי. כך גם באשר למימון צרכיו הרפואיים.

5.         תנאי חייו של התובע, במצבו הנוכחי, קשים ואף מחפירים. כמתואר בס' 4 לבקשה, אין חימום בביתו; אין לו ריהוט מינימלי; אין ביכולתו לרכוש כיסא שרותים;, והוא ישן במיטה בלתי מתאימה, אינו יכול לעמוד ברכישת מזרון מתאים, ועוד, כמפורט בבקשה.

            לבקשה מצורף צילום של הבית בו הוא מתגורר: השלד אינו גמור; אין טיח חוץ המונע רטיבות, וספק אם המקום ראוי למגורים סבירים בכלל, לא כל שכן לגבי נפגע כמו המבקש הזקוק לסיוע ועזרה, שאינה בנמצא.

6.         טענתה העיקרית של המשיבה היא כי אין ליצור שני מסלולים מקבילים לתשלום הפיצויים, מצד אחד התשלום התכוף, ומולו מצד שני, הפיצוי בראש הנזק הבלתי ממוני. אפשר, לטענתה, כי יתברר בסופו של יום שאין הוא זכאי לכל מה שישולם לו כתוצאה מצירוף שני אלה, ועל כן, ראוי להימנע מחיובה בתשלום פיצויים בראש הנזק האמור,  כל עוד נמשך והולך התשלום התכוף.

7.         נראה לי כי ביסודו של דבר מדובר בהחלטה שהיא בשיקול דעתו של בית המשפט, על פי המצב הספציפי והנתונים המיוחדים למקרה העומד בפניו, אם כי, ככלל, שעה שמצבו וצורכי חייו של הנפגע באים על פתרונם (הזמני, ובאופן משביע רצון) בעזרת התשלומים התכופים, ניתן להסתפק בכך ואז אין זה מן ההכרח להורות על תשלום נוסף של הפיצויים בראש הנזק הבלתי ממוני. 

8.         עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 7725/02 גיל מיכאלוביץ נ' כלל, פ"ד נז(1), 379. בעמ' 382 עד עמ' 383 מפורטים השיקולים הכלליים, ומעמ' 383 ואילך מפורטים הנתונים הספציפיים באותו מקרה, שהביאו שם לבסוף למסקנה כי מוצדק שלא להעתר לבקשה ליתן פסק דין חלקי המחייב את המשיבה שם לשלם לנפגע את הפיצויים הבלתי ממוניים.

            בין השיקולים לחובת הנפגע, אוזכר גם כי  היתה שם מחלוקת בשאלת גובה הנכות של הנפגע.

9.         בענייננו אין מחלוקת כי נכותו של המבקש היא 100 אחוזים לצמיתות. עוד גרוע מצבו של המבקש בהשוואה למקרים דומים מחמת שאין בידו להעזר בקרובי משפחה; הביטוח הלאומי אינו ניצב לצידו, החורף עומד בפתח ותנאי חייו הנוכחיים עשויים להביא להרעה במצבו הרפואי, זאת שעה שעקב פגיעתו כבר נגרם לו, לפי הערכת ד"ר פרבר,  קיצור של תוחלת החיים.

10.        היינו, שהימנעות מהענקת הפיצוי האמור לתובע עשוייה לגרום לו נזק קשה, ולעומת זאת איני רואה סיכון כי המשיבה תשלם, עקב היענות לבקשה, תשלום כלשהו מעבר למה שבוודאי תחוייב בו בסופו של דבר.

11.        סופו של דבר: מצבו של המבקש כה חמור, עד כי אין להשלים עמו, וראוי כי ישולם לו הפיצוי הבלתי ממוני, הסכום המקסימלי במלואו, כבר עתה.

12.        המשיבה מחוייבת בהתאם, בצירוף ההפרשים המתחייבים מאז התאונה, וכן שכר טרחת עו"ד ומע"מ.

            ניתן היום כט בכסלו 9.12.07, בהעדר בעלי הדין.